<h1>ארחות חיים הלכ' סדר תפלת שבת שחרית סימנים ג'—ד'</h1>
<h2>דף כא.</h2>
אל אדון מיוסד באלפא ביתא ובראשונה י' תיבות כנגד י' הדברות ובאחרונה י"ב תיבות כנגד י"ב מזלות נשארו ט' אמצעיים שבכל א' ח' תיבות שהם ע"ב כנגד שם המפורש ויחד הם כ"ב נגד אותיות ונגד שם כ"ב לאל אשר שבת וכו' כתב הר' נתן לכל בריאה ובריאה ברא הקב"ה שר ובליל שבת בראשית ישב על כסא כבודו וקראם כלם ובעמדם לפניו עמד מכסאו להושיב שר של שבת וזהו תפאר' עטה ליום המנוחה שכבוד גדול עשה לו שהושיבו על כסאו לפני כל השרים וזהו פי' ויום השביעי נתעלה וישב על כסא כבודו ומשל הוא לשכך את האזן א"כ והאומר וביו' השביעי נתעל' וכו' טועה לפי שאין עלוי לפניו ולא עליה וירידה והכל הוא לשבח היום הקדוש כ"מ בשם הרמב"ם ז"ל. וכתב הר' נתן ז"ל גם בראותם כך עמדו ואמרו שירות ותשבחות לשר של שבת בא הקב"ה והראה אותה שמחה לאדם הראשון כשראה כל א' וא' שהיה משבח לשר של שבת פתח ואמר מזמור שיר ליום השבת אמר הקב"ה לו אתה אומר שירה ולי אי אתה אומר שירה כיון ששמע שר של שבת שטוב בעיני ה' לומר שירה מיד ירד מן הכסא וצווח טוב להודות לה' וענו כלם ולזמר לשמך עליון. זה שיר שבח של יום השביעי או הכבוד שעשה לו הקב"ה זהו שבחו. ויום השביעי משבח ואומר וכו' כלומר כל מה שבאותו מזמור טוב להודות לה' לפיכך יפארו אלו השרים שענו כלם ואמרו ולזמר לשמך עליון ואין לפתרו בדבר אחר שהרי אין יציר מברך ומפאר לאל אלא ישראל ומהו כל יצוריו אלא ודאי האמת כאשר פתרנו עכ"ל. ויש מקומות שאין אומרים לעולם לאל אשר שבת אלא מתחילין שמך ה' אלקינו יתקדש ומפרשים כי כל זה לשון הגאון שסדרו להודיע לכל כי זה השבח שאמרנו מוסיפין בשבת. אבל רב עמרם וכמה פוסקים אחרים אומרים בביאור שאומר אותו וכן מנהגנו. ויסיים תפלתו עד גאל ישראל. ויתפלל בלחש ג' ראשונות וג' אחרונות ובמקום האמצעיות יאמר ישמח משה והוא נתקן נגד שבת של מתן תורה. וכתב הבעל המלמד ראוי למשה לשמוח בחלקו לפי שהשם קרא לו עבד נאמן כמו שכתוב בכל ביתי נאמן הוא וכליל תפארת בראשו נתת הוא שבחייו נהנה מזיו השכינה ולפי שיום השבת הוא קדוש ראוי להזכיר בו האיש אשר העלנו מארץ מצרים וקדשנו במצות היום הגדול ההוא עכ"ל. חמדת ימים אותו קראת לא מצאנו מקום שנקרא לשבת חמדת ימים רק בתרגום ירושלמי דמתרגם ויכל אלקים וחמיד ה'. רצה ומודים ברכת כהנים שים שלום קדיש שלם.
